לא יצא לי לראות את המשחק ב-LIVE. היכן הייתי במקום? האמינו או לא, בבית הכנסת. היתה זו חובה להופיע הערב בגלל בר מצווה לנכד של חברים, ולכבוד הבר מצווה הוא ניהל את התפילות; ובכלל, כשאתה בגילי, מוטב לשפר את היחסים עם הקב"ה, ולא לקחת שום צ'אנסים.
אבל חזיתי בהקלטת המשחק, ומה שקלטתי יותר מכל היה לברון ג'יימס במיטבו.
כשאני כותב במיטבו, אני לא מתכוון ללברון ג'יימס ה-"יותר בשל" כפי שכמה העדיפו להגדירו לפני יומיים כשהיללתי אותו אחרי הקריעה של הרפטורס במשחק החמישי. אני מתכוון שהוא אף פעם לא היה שחקן כדורסל טוב כפי שהוא היה היום. מבחינה אישית הוא עושה היום בדיוק מה שעשה בשנותיו הטובות ביותר בקליבלנד ומיאמי. אבל מבחינה קבוצתית – ומנהיגות – הוא היום ה-ר-ב-ה יותר טוב!
הוא היה הערב השחקן היעיל ביותר שהיה אי-פעם. בזה אני כולל את מנהיגותו, והשפעת משחקו על משחק שאר בני קבוצתו. מה שעוזר לו להיות מצויין כל כך הם קיירי אירוינג וקווין לאב במשחקם. הם גם מאפשרים לו לצאת למנוחות קצרות, ואז הוא חוזר במלוא כושרו, טרי, ושוב מצויין.
הוא לא איבד צעד וחצי צעד במהירות, הספק, חוזק, ושאר המשתנים הפיזיים. למעשה אני מרגיש שהוא היום בכושר עליון על כל מה שהיה בעבר. אני בטוח שאילו מדדו את ניתורו מעמידה, הוא אולי איבד 2-3 ס"מ בניתור נטו. אבל יתרונותיו הפיזיים שהוא מתברך בהם היום הם בגלל נסיון וחוכמה שחוסכים לו הוצאת אנרגיה לא יעילה בחלקי המשחק הראשונים, ולכן כל המשתנים החשובים כגון מהירות, זריזות, כוח, זמן הגבה וכו' הם בשיאם אצלו בחלקי המשחק החשובים בסוף.
הוא הפך לשחקן הרבה יותר אנושי וקבוצתי, מנהיג מושלם לקבוצתו. הוא גם שיפר מאד את קליעתו מהשלוש.
אני יודע שלפוסט זה יהיה תגובות שליליות ביותר בקשר ללברון מאנשים כמו האשך שאצלהם השם 'לברון' לבדו גורם להתקפת עצבים ב-DEFAULT. אז האשך ושאר חברי הללל רפי ושלולי ההבנה והמושג ימשיכו ללעוג ללברון – ולפוסטים כאלה עליו – אבל לאוהד הופס האובייקטיבי אין ברירה אלא להודות שלברון הגיע במשחקו להר רשמור. הוא השחקן הטוב ביותר מאז מייקל ג'ורדן, ועם הגעתו לגמר ה-NBA הששי ברציפות הוא הופך לחבר בכיתה של ביל ראסל ועוד איזה 6-7 סלטיקים שעשו 6 פיינלס ברציפות. הוא השחקן הראשון לעשות זאת שאינו אחד מהסלטיקס של שנות ה-50 המאוחרות וה-60!
אבל אז היו פחות מחצי קבוצות שיש היום, והסלטיקים כמו ביל ראסל ובוב קוזי עשו זאת בקבוצה שיצרה דיינסטי. לברון עשה זאת ארבע שנים במיאמי, ואז הגיע קליבלנד – קבוצה שלא היה לה מאומה – והוא הביאה יותר מכל שחקן אחר לגמר NBA שני ברציפות.
ההערצה שלי כלפיו היא השקט הנפשי שלו החדש שלו, הבגרות החדשה הנראית ללא ספק, המנהיגות השקטה אבל הברורה, העידוד שהוא נותן לכל שחקן, והדחיפה שהוא נותן לכל שחקן כושל. קווין לאב אמר שלברון – יותר מכל אחד אחר – הוציא אותו מהפאנק של המשחקים מספר 3 ו-4, ושרק בגללו הוא "מצא שוב את משחקו".
במשחק של אמש היה ברור לי שהוא החליט לקחת את המשחק על עצמו ברבע הראשון, ואחרי שייווצר יתרון, הוא ישתף את כולם במשחק. ככה, ורק ככה, קיירי אירוינג וקווין לאב נתנו אף הם משחק מצויין כי לברון יודע שבלעדיהם הוא לא יוכל לנצח את היריבה המערבית.
היה ברור לי כל החצי השני שלברון מכין את הקבוצה לשלב הבא, לשלב הגמר. הוא שיתף את כולם, דיבר אל כולם, ואחרי הנצחון – כשהוא רוקד וצוהל כילד – הוא דאג לגשת לכל שחקן, לחבקו, ולשוחח איתו כמה מילים.
במסיבת העתונאים הוא דיבר בשלווה, ללא כל התפארות, ונתן את כל הקרדיט – אפילו יותר מדי – לחבריו.
הוא אדם אחר. הוא שחקן אחר. הוא מנהיג אחר. הוא השתפר בכל כך הרבה אספקטים! בעונה שעברה מצב הרוח היה כל כך שונה: קווין לאב היה מחוץ לסגל עם הפציעה, וקיירי אירוינג נפצע במשחק הראשון בגמר. באף רגע הקאבס לא הרגישה כקבוצה עם סיכוי אמיתי.
היום הכל אחרת. לברון הוא בשיא כושרו מכל הבחינות, והוא היחידי עם הנסיון להוביל כאלה שאף פעם לא היו שם כקווין לאב, להבין מה זה, וכיצד להכין את עצמם להיות שם.
כל הקבוצה בריאה במאה אחוזים, ומנהיגה הוא בשיא השיאים של יכולתו. הקאבס לא יכולה להיות במצב טוב יותר לקראת סדרת הגמר, ולפי מצב הרוח בקבוצה, יכולתה, וכושרה, אני מאמין שהיא תנצח את המערבית, ולא משנה מי היא תהיה.
דיון על על איפה/מתי/איך/כמה/למה/והאם לברון מסומם בעוד 3.. 2.. 1..
הבן השחור! אני לא יודע מה עם הגולשים האחרים, אבל התגובות הדביליות והבלתי מובנות ("הדיון…בעוד 3..2..1..) שלך מזמן יצאו לי מהתחת. תמשיך לכתוב, ותמשיך לחשוב שאתהמעצבן.
אתה לא מעצבן. אתה מעייף.
מטומטם ! נשכבתי על הגדר עם השורה הדבילית הזו כדי שהדיון יהיה ענייני, אחרת באמת היית שומע פה דברים כמו "מה הוא נוטל לפני כל פלייאוף ?"
אז אני לא מצפה שתארגן טקס יפה, ותעניק לי צל"ש, רק שתסתום ת' פה..
כשאתה כותב ככה אתה לפחות נשמע חצי נורמילי
אני מסכים עם 99.9% ממה שכתבת!
(0.1% הנוספים שווים בערך לאחוזים של לברון השנה בפלייאוף מה-3…)
שיפור לעומת העונה זה גם משהו. ויותר ברצינות, 32.2% שמקבילים ל-48.3% מה-2 זה אמנם לא טוב, אבל זה בטח לא צריך להיות מושא ללעג.
הוא בשיפור מתמיד וקבוע. בדיוק כפי שקרה למייקל
למרות שאתה מתנגד להגדרה הזו מה שאתה מתאר זה בפשטות… התבגרות.
בגילך אתה מכיר את הערך שיש לנסיון, בנוסף לכשרון.
התבגר הבחור. אין מה לומר 🙂
אם הוא השחקן הטוב בליגה איני יודע, אבל הוא ללא ספק השחקן הטוב במזרח
130 אנשים חולקים עליך ונתנו את תואר השחקן הטוב למישהו אחר. אבל אל תיתן למציאות להפריע לך להלל את האיש ואת ׳שלוות הנפש׳ שלו..
פחחחח.
עם כל הכבוד, 130 אנשים אוכלים את הכובע כבר שנה שנייה ברצף בפלייאוף.
MVP זה לא "השחקן הטוב ביותר".
צומפי, אם זה היה עכשיו, לפלייאוף בין קבוצה שלך וקבוצה אחרת, ולך בחירה ראשונה מבין כל השחקנים, את מי היית בוחר ראשון? פייר, ת'אמת, את מי היית בוחר ראשון לקבוצתך?
העונה ה-MVP בהחלט מגיע לקארי (ואין ספק שהוא נתן עונה היסטורית) אבל זה עדיין לא מוריד כלום ממה שלברון עושה כבר מתחיחלת הקריירה ששכל פעם סוחב מחדש קבוצה אחרת לגמר (או לגמר איזורי).
לברון פשוט שולט במזרח כבר עשור שלם בערך. יש איזה שחקן אחר שאפשר להגיד את זה עליו מלבד אולי קובי (שאכל שנים קשות ודאנקן עם מועדון ומאמן)
חס וחלילה שנדבר על חוזקת(עלק) המזרח השנה. או בשנים האחרונות.
במערב יש לך באותן שש השנים האחרונות את סאן אטוניו, דאלאס בלא מעט שנים גם כן קליפרס בוודאי גולדן סטייט ועוד ועוד.
במזרח? איזה ברך מפורקת בשיקגו וזהו.
תודה מנחם.
אני לא חושב שלברון השחקן הטוב בעולם, אבל אני כן חושב שהוא (ביחד עם ראסל ווסטברוק) השחקן הטוב בפלייאוף 2016. לכל הפחות נכון לערב הגמר.
אני גם לא חושב שלברון הטוב ביותר שהיה (בשקלול כל הפרמטרים), אבל יש נקודה שרמזת עליה בקצרה ושווה להבהיר אותה במשפט קצת יותר מדויק:
לברון ידע לקחת שחקנים רמה D ולעשות אותם רמה B. הוא לא ידע לשחק שחקנים רמה A ולעשות אותם A+. בפלייאוף הזה, אולי לראשונה בקריירה, זה קורה. בזכותו שחקנים של A נראים A+.
עכשיו נראה איך הוא מצליח להרים את הקבוצה בלחץ של גמר.
+10
ולדעתי הוא נותן פלייאוף טוב יותר משל ווסטברוק. ייאמר לזכות ווסטברוק שהוא היה צריך להתמודד עם קבוצות הרבה יותר רציניות מהקבוצות שלברון צריך להתמודד איתם.
+1
+10
מתן, כפי שכתבתי לזה למעלה, אילו היית מאמן של פלייאוף המתחיל מחר בין שתי קבוצות, והיתה לך בחירה ראשונה, את מי היית בוחר?
אם הבחירה ל-10 שנים, את דיוויס או טאונס.
אם הבחירה לעונה, את קרי.
אם הבחירה למשחק, את לברון.
ואם הבחירה לסידה 4 מ-7 – לברון!
עד כמה שקשה לי להודות בכך אין ספק שקשה להתווכח עם הנתונים וכפי שציינת מנחם מה שהכי מרשים זה שהוא באמת נראה בעל שקט נפשי ויכולת לדעת מתי לזוז הצידה ולתת לכוכבים לצידו (לאב,אירווינג) להוביל משהו שלא היה אצלו בכזו רמה בעבר ,אפילו לא במיאמי לצד וויד ןבוש
1+
קודם כל, בתור מי שמגיב לראשונה, שאפו גדול למנחם ולשאר הכותבים על העבודה המדהימה שלכם באתר.
נראה לי שחלק מהמגיבים פה נוטים לשפוך את התינוק עם המים בעניין לברון.
נכון, אפשר לבקר את העובדה שהוא בחר להעביר את כל הקריירה בקונפרנס המזרחי, ואפשר לבקר את ההתנהלות שלו מחוץ למגרש – "ההחלטה", סאגת בלאט וכו'… בהקשר הזה אני חייב לומר שאני חולק על הקביעה של מנחם שלברון התבגר מנטלית – כרגע נוח לו ומתאים לו לאחר שכל דרישותיו נענו. בואו נחכה ונראה מה יהיה כשמשהו לא יהיה לגמרי לטעמו.
ולמרות זאת, מבחינת כדורסל נטו, השפעה על הקבוצה בשני צידי המגרש, לברון הוא עדיין השחקן הדומיננטי בליגה לטעמי. זה לא מוריד בשום צורה ממה שסטף עשה העונה (היסטורי בפני עצמו), ובכל זאת אני מעריך שאם GM בליגה היה יכול לבחור כל שחקן לקבוצה שלו ל3 שנים הבאות (אח"כ זה כבר עניין אחר כי לברון לא ילד), זה היה לברון.
זה בדיוק מה שאני טוען. לסידרה של 7 משחקים המתחילה מחר הייתי בוחר לקבוצתי כבחירה ראשונה את לברון.
רובי-
ראיתי את הדבר הזה במזרח הלילה ונדהמתי מהרמה הנמוכה כמות הקליעות החופשיות הכניסות לסל ללא נגיעה או ליווי חוסר בהגנות פנים או משחק פנים העליבות שפת הגוף והגישה .
ראתי את הספרס את אוקלהומה וגולדן סטייט יש שם קליעות חופשיות אחריי הנעת כדור אבל לא ככה ג"ס והתאנדרס אמנם לא משחקות בפנים אבל יש להם הגנות פנים ועדיין יותר משחק פנים משתיי העלובות הללו שראיתי הלילה .
רמת הכישרון של טרונטו מעוררת דאגה לרמת הליגה סך הכל שלוש וחצי שחקנים שמסוגלים לעשות סל ואחד מהספסל .
קליעות מהכדרור עם שחקן שעומד ולא מרים אפילו את הידיים למעלה ובלי שום הגנה .
לפניי חשבתי שהגמר יהיה אמנם חד צדדי אבל לא בהCדליי רמות כל כך בולטים אני די בשוק מהסיפור .
אתמול ראיתי מלחמה מהירות חילופים השקעה חכמה טקטיקה חדות יכולת וכישרון והליהל ………….ראיתי משחק ליגה רגילה לקראת הפלייאוף .
לברון נראה זקן הוא זז פחות טוב הדוד דרו והדוד לאב אמנם טכניים כמו בפרסומת וזזזים טוב אבל יחסית לליגה הם זזים כמו שניי זקנים .
היחידים שעושים קולות של הגנה הם לברון ותומפסון ובטרונטו כנראה התעייפו כשרוב השחקנים לא זזים .
עצוב שזאת הרמה של המזרח פשוט מזעזע .
בוא נראה מה יהיה לך לומר אחרי שקליבלנד מנצחת את המערבית. בוודאי תמצא תרוץ שהמערבית "היתה עייפה מנטלית מגמר המערב". זה מה שהרבה יגידו.
לברון באמת מרשים בפלייאוף. זה לא רק הדומיננטיות יותר כמו חוסר הדומיננטיות בעיניי. זה היכולת לקחת צעד אחורה ולתת לאירווינג לנהל את ההתקפה ובו זמנית לדעת מתי לקחת את המשחק עליו. זה היכולת להיות טוב בכל האספקטים של המשחק. הוא לא צריך שהקליעה שלו תיכנס בשביל להיות טוב ולנצח את המשחק בניגוד לקרי.
נקודה לחובת לברון היא שהוא עדיין לא היה צריך להתמודד מול קונטנדוריות רציניות אבל עד כה הוא באמת השחקן הטוב בפלייאוף הזה.
בואו נעשה מבחן:
לברון ג'יימס עובר לגולדן סטייט, סטף קארי עובר לקליבלנד.
איזו קבוצה מרוויחה יותר?
בעיניי גולדן סטייט אבל זו לא שאלה פיירית. לברון יוכל לשחק במקום בארנס וישתלב יפה במערך של הלוחמים כיוצר ומנהל משחק. קרי ידרוך לאירווינג על הרגליים ושתיהם ישחקו הרבה פחות טוב בעקבות זה.
גם אני כמו נתן חושב שהשאלה לא רלוונטית. השאלה היא האם קרי בלוחמים טוב מלברון בפרשים. העונה, לדעת רוב האנשים, התשובה היא חד משמעית כן! וזה הדבר היחיד שחשוב. כי אולי לברון יכול להשתלב טוב יותר בקבוצה אקראית, אבל כשבונים קבוצה בשבילו, בעת הנוכחית, קרי טוב יותר.
סומסום, בד"כ אתה לא כותב שטויות, אבל הפעם התעלית אפילו על עצמך.
בוא אשאל שאלה הרבה יותר הגיונית וממצה:
אילו בנית קבוצה לפלייאוף המתחיל ביום חמישי, את מי היית בוחר ראשון
לברון בלי למצמץ.
תודה
ראשית לברון שחקן ענק בכל קנה מידה
שנית זאת הקבוצה שלו והוא השחקן המוביל בכל קנה מידה ולפני שאר הסגל
במיאמי הוא הגיע כאורח וכשווה בין שווים לוויד ובוש. לכן לא יכול היה לעשות את מה שעושה היום
שלישית הייתה תצוגת שיפוט מחפירה היום
אני מתרשם מהיכולת של לברון לעשות את זה אחרי 13 עונות בליגה. עדיין להיות בטופ של הטופ (והמיקום המדויק, ראשון, שני שלישי, כל כך תלוי קבוצה וקונפרנס שזה דיון כמעט מיותר), עדיין להעלות רמה בפלייאוף, להעלות רמה נוספת כשנדרש, לא להיפצע, ולהחזיק מעמד בתוך מערכת לחצים מטורפת ששמה אותו במרכז העניינים כבר עשור וחצי.
גוף כזה יש רק לסופרמן.
נפש כל כך חסינה יש רק לזאפוד ביבלברוקס, במערבולת הפרספקטיבה הטוטאלית.
קיצר, אפשר להגיד עליו כל מה שרוצים, אבל לא בטוח שהוא אנושי.
דובי צודק. וגם מנחם. ללברון אייקיו כדורסל גבוה גם ברמה "האסטרטגית" של לדעת לתכנן את העונה והפלייאוף ולהתעלות כשצריך וגם ברמת המיקרו של לדעת למי למסור ומתי.
רק חבל על הקלינגים שהטבעת סובלת כשהוא מיידה מהשלוש, זה כואב לי כצופה
ברור שאני צודק
זאפוד גילה שהוא היצור הכי חשוב ביקום. +100
איבדתי עניין אחרי הפלייגרנט של ביומבו. הזוי ביותר. השופטים ולברון הרגו משחק ווידאו הריגה כמו שרק הם יודעים.
יש לי הערכה רבה ללברון ואני בהחחט חושב שהוא ראוי ובטח אחד הטובים אם לא ה…, אבל עד להודעה חדשה הוא בפליאוף הזה עדיין בגדר חכם על חלשים. נראה אותו בגמר מול היידיים של דוראנט או איבאקה ונדבר.
אוקלהומה הוכיחה בעונות הקודמות שגם מול "חלשים" אפשר להסתבך. גם לעבור את ה"חלשים" בקלות זו חוכמה גם אם פחות גדולה. בטח שעושים זאת באופן עקבי.
אם מישהו מסוגל TO FUCK UP הלילה, זאת הת'אנדר, ולא אחרת!
אתה אידיוט. ביומבו הכניס ללאב מרפק לפרצוף שאני בספק אם ציפלון כמוך יכל לקום ממנו.
למה לקלל??
תגיד שאתה לא מסכיםו תביא טיעון סותר, למה לטנף?
אם כל הכבוד לקרי, לברון עדיין השחקן הטוב בעולם היכולת שלו להשתלט על משחקים היא פשוט מדהימה,לגבי הר ראשמור הוא הגיע כבר ב2014 לטעמי העונות שהוא נתן היו על אנושיות ואיח ברירה אלא להודות שהוא הsf הגדול מאז ומעולם.
למר מנחם היקר! רואים שאתה בארה"ב כמעט מספר שנים כמוני. אתה מרבה לעשות שגיאה עם ה-"אם" במקום "עם"
לברון – הדוש מספר אחד בליגה, בלי תחרות.
ואסור לשכוח: רק פעם אחת לברון הביא קבוצה לגמר ל-ב-ד-ו, בכל שאר הפעמים הוא היה צריך 2 סופרסטארים לצדו. וגם אז הוא הפסיד בגמר ברוב הפעמים
רק?!?!
איזה עוד סופרסטאר עשה זאת לאחרונה?
לדעתי, אין אף שחקן אחר בליגה שיכול להוביל קבוצת נגרים לגמר (ולגבי כל הטיעוני מזרח חלש, כשלברון עשה את זה, המזרח בהחלט לא היה חלש).
כל הסופר סטארים שמשחקים היום כשהיו צריכיםל קחת קבוצה לבד, בין אם לא היו שחקנים לידם, או שהכוכבים נפצעו, נכשלו. (כולל השחקן האהוב עליי).
אז לא בדיוק ברור לי מה זה "רק".
בלי לחשוב יותר מדי: נוביצקי ואייברסון עשו את זה. נוביצקי גם יצא עם טבעת…
טייסון צ'נדלר, ג'ייסון קיד, ודיקמבה מטומבו קצת נעלבו…
דרך אגב, זוכרים מצוין את אייברסון של 2001,
אבל באותה שנה דיקמבה מטומבו זכה בתואר 'שחקן ההגנה של העונה', וארון מקי זכה בתואר 'השחקן השישי'.
נו, שוכחים גם שללברון היו כמה שחקנים לא רעים לידו: אילגאסקאס הגדול, לארי יוז שאשכרה היה שחקן אז, דרו גודן היעיל, ורז'או הצעיר, אפילו בובי גיבסון הנשכח שעד היום אני זוכר משחק גדול שלו בגמר האזורי מול דטרויט (משחק מס' 6? 30 נקודות?). בקיצור – לא השתכנעתי
אני מקווה שאתה צוחק להשוות את הסגלים שהיו להם וללברון.
בטח של דאלאס ורשמתי מהשחקנים שמשחקים, ככה שאייברסון לא נכלל במה שאמרתי.
15 שנה זה רחוק מדיי ואם כל מה שיש לך זה דוגמה 1 בתוך 15 שנה, אז הטענה המקורית נשמרת, "רק" ממש, אבל ממש לא מתאים פה.
גם מייקל היה צריך את פיפין, מג'יק את קרים, וקובי את שאק (ואח"כ פאו גאסול)
נראה לי שגם ג'יימס ג'ונס הגיע ל-6 גמרים רצופים (כמו ה6-7 שהצטרפו לביל ראסל בבוסטון) אז לברון הוא לא היחידי שעשה זאת מאז – יכול להיות שאני טועה אבל שכור לי שכתבו על זה שנה שעברה שגם ג'ונס עלה ל-5 גמרים רצופים
גם ג'יימס ג'ונס עם 6 גמרים רצופים וזה כמובן שיא בעידן רבעי גמר אזוריים. בלי ציניות, הוא צריך לקבל יותר סופרלטיבים לגבי זה. גם לדעת לאן היכן להיות ומתי זו מומחיות (שיש בה גם אלמנט של מזל).
מעניין אם ג'יימס ג'ונס שיחק בכל חמשת הגמרים האחרונים, או רק היה שם.
ואם ישחק בגמר הזה (אם יהיו רק משחקים צמודים, סיכוי גבוה שלא).
לא מוריד מההישג של להשאר צמוד ללברון…
ג'יימס ג'ונס לא יותר מתופש טרמפים. כמו רוברי הוריי
ביקר לי ,חמסה חמסה חמסה קראתי את הכותרת …… לא יכול להציץ אפילו בשורה אחת!!!!! נשבע לך דוק יש לי בחילה אתה דוק תעזור לי!!!!!
יושב ראש הוועדה אני מוחה על הפגיעה הפיזית והנפשית שדוק פוגע בנו אים כאלה אמירות הזויות על ……. לא יכול לומר את שמו אפילו.
כל מילה בסלע!
אין ספק שלברון הרים את יכולתו ,בעיקר-הקבוצתית,מנהיגותית,בשנתיים האחרונות בקליבלנד.ראיתי אותו בפסח שעבר נגד מילווקי,והתנועה שלו במגרש היא כשל אמן:ממש רוקד.עם ובלי כדור.ברשניקוב! קספרוב! הגדול בתחומו.זכרו איך ניצח כמעט לבדו את ג"ס בגמר ,אשתקד.
ההסתייגות היחידה היא דווקא קליעתו מרחוק,שטיפה התקלקלה,מראשית הקריירה שלו.
שושי, האם זה את או אתה? אני שואל כי אנחנו משוועים לגולשות באתר!
יש בעיה אחת וזה תמיד תהיה הבעיה שלי עם ההישגים של לברון בקריירה – המזרח. הדרך שלו לגמר הייתה ב-3 סדרות עלובות מבחינת היריבות והיכולת שהוצג במשחקים האלה.
הגמר זה העניין.
לברון הגיע לשישה גמרים כמו שאמרת (כולם דרך המזרח) ולקח רק פעמיים את הגמר! זה נתון שאומר הרבה… והשנה הדרך לגמר מוכיחה כמה הנתון הזה נכון.
השנה זו הפעם השביעית – בוא נראה אם גם מספרות הטבעות יגדל
האם יש לך בעיה דומה עם כמות הגמרים של מג'יק וקארים?
מתן האם אתה מדבר על 5/9 של מג'יק בגמרים או 6/9 של קרים?
איך אפשר להשוות בבקשה?
למרות שאני אף פעם לא אוהב לריב על דברים שלא ראיתי וחוויתי באמת. לא אוהב סטיסטיקה… היא לא מספרת את כל הסיפור – הסיפור הוא לא 2/6 אלא הקבוצות איתם לברון התמודד במזרח. האם הוא היה מגיע אותו דבר במערב? אליפות קונפרנס זה תמיד דבר שנוי במחלוקת ולכן אליפות זה הדבר האמיתי.
אתה לא עונה לשאלה, כי זה נוח לך להתחמק. אני שואל בצורה מאד ברורה, האם אתה שם כוכבים על 9 גמרים של מג'יק? המערב אז היה נחות משמעותית.
לא. אני לא שם כוכבית. אתה שם?
אני לא שם כוכבית על שום הישג, כי אני משתדל להיות עקבי ולא לתת להעדפה שלי קבוצות/שחקנים מסוימים להכתיב לי את האג'נדה לגבי הערכה להישג כלשהו. ה-9 של מג'יק הם הישג מדהים והוא הגיע אליהם במשחקים האמיתיים אותם שיחק. ממש לא רלוונטי מה קרה במשחקים הדמיוניים. אותו כנ"ל בדיוק לגבי לברון. ברגע שהאג'נדה שלך פוגעת לך בעקביות הטענות, קשה להתייחס אליהן ברצינות.
אתה טוען כאילו שיש לי אג׳נדה להגן על מג׳יק כאילו אהדתי אותו כל חיי ויש לי תמונה שלו בחדר
עדין תולים פוסטרים בחדרים בימינו? 🙂
תולים טלפונים ישנים עם תמונות מסך מגניבות.
גמר ראשון של מג'יק – רוקי MVP של הגמר , 42 נקודות . 15 ריב ו 7 אסיסטים במשחק 6
גמר ראשון של לברון – סוויפ מביך מהספרס שהוא השאיר ערמות של צואה על הפארקט ( בדרך לגמר הוא היה ענק בעיקר מול דטרויט )
במשך 3 שנים הוא נכשל שוב ושוב בזמן שפאקינג הווארד סוחב את אורלנדו מג'יק ( לא ג'ונסון ) לגמר … אולרנדו בגמר אתה מבין את זה ???
מג'יק הגיע ל 9 גמרים והתמודד מול קבוצות מהטובות בהסטוריה של המשחק ( פילי של ד״ר ג׳יי 3 פעמים , בוסטון של בירד 3 פעמים , בד בויז פעמיים ובולס של הג׳ורדן ) וניצח 5 פעמיים !!!!
אתה מבין את זה מתן ?
לברון הפסיד לפאקינג דאלאס ב 2011 קבוצה מזדקנת שהרכז שלה בן 36
ב 2014 הניף דגל לבן באמצע הסדרה מול הספרס ( כי היה ברור לו שהוא לא ממשיך במיאמי )
זה ש ESPN שמו את לברון מעל מג'יק כנראה מבלבל פה כמה אנשים
אם לברון לא יקח אליפות השנה הוא יורד מכל דיון של גדולה , הר ראשמור וכל הקקי פיפי שמעניין רק אותו
ברשימה שלי, לברון מתחת למג'יק, מתחת ללארי, וכמובן שמתחת לקארים.
אבל מה ששכחת לציין זה שמג'יק שיחק ליד קארים. לא אילגאוקאס.
הקבוצה החיחדה של לברון שבכלל מתקרבת לדגדג את הלייקרס הגדולה זו ההיט. ועם ההיט יש לו 2 מ-4. אחוזים דומים לשל מג'יק.
הטיעון הוא, שבלציין את הקונפרנס "החלש" שבו שיחק לברון, ולהתעלם מהקונפרנס "החלש" בו שיחקו הלייקרס, יש טעם נפגם.
דיוני הר רשמור שומרים לסוף קריירה.
גיא אם מג'יק היה מפסיד לקבוצה כמו דאלאס 2011 אני רפה הבנה
לברון לא באותה מדרגה של מג'יק
מג'יק 80 מביא אליפות במשחק 6 בפילדלפיה
קארים 87 ו 88 כבר בן 40 פלוס , וורתי היה יותר משמועתי ממנו
מג'יק משחק מול בירד , הד״ר , מייקל והבד בויז
לברון – טוני פארקר , נוביצקי , ודוראנט
זה לא בר השוואה
קארים השיג אליפות אחת לפני מג'יק וזה עוד בשנות ה 70 החלשות מאוד
אין לי ויכוח. מג'יק > לברון.
רק שהטיעון "מג'יק משחק מול בירד , הד״ר , מייקל והבד בויז" רק מחזק את הטענה שלי – הלייקרס שיחקו בקונפרנס חלש.
עכשיו, אני אומר, שזה ממש לא מוריד מגדולתם. אפילו לא קצת. ברשימה (המאוד סובייקטיבית) שלי, הלייקרס והסלטיקס של שנות ה-80' הן השושלות הגדולות ביותר. יותר מהבולס.
אבל אם הטיעון נכון עבור הלייקרס, אז הוא נכון עבור לברון.
(דרך אגב, שכחת את דנקן. אולי הפאוור פורוורד הגדול בכל הזמנים)
אני לעולם לא אשים אף שחקן מעל מג'יק בתפקידו. אפילו לא את מייקל. ואם ברשימת הגדולים ללא תפקיד עסקנו, אז עדיין לברון מתחת מג'יק, מייקל, בירד, דנקן, וקרים. אבל הוא וקובי באים מיד אחריהם
מידן, כל תגובתך המנומקת והמלומדת כלל אינה מתייחסת לטענתי. הטענתי שלברון גדול ממג'יק? הטענתי ביצועיו טובים יותר? (גמרים או בכלל)
אני טוען דבר פשוט – מי ששם כוכבים על כמות הגמרים של לברון צריך לשים את אותה הכוכבית על הכמות הגמרים של מג'יק וקארים ששיחקו בחטיבה חלשה יותר מהחטיבה המקבילה.
מוזר לי שאתה מתכחש לטענה זו.
הדיבור הוא בכלל על גדולה.
הכוכבית ששמתי על לברון זה חולשת הקונפרנס וזה בתגובה לזה שמנחם כתב דהוא הגיע לגמר שישי ברצף.
מתן הכוכבית היא על האחוזים בגמרים לא על הכמות… האחוזים מראים שאליפות הקונפרנסים היא כל כך לא משמעותית.
בכלל לא על גדולה***
מתן אתה מתיש ומסלף את דבריך שלך ….
שאלת אם יש בעיה עם כמות הגמרים של מג'יק וקארים
מאיפה הפלצת את נושא הכוכבית
תהיה הוגן ותקרא את השרשור
אין ולא תהיה בעיה עם כמות הגמרים של אף אחד ולא שמתי כוכבית על אף הישג , גם לא שהקאס קלעו 25 שלשות מול ההוקס
תהיה הגון וישר ואל תאכל לנו תראש על כוכביות
לא יקירי, אתה מתיש ומסלף את דברי פעם אחר פעם, למרות שאני ממש לא מבין למה לך. גור בהחלט שם כוכבית על ההעפלות של לברון לגמר, כיוון שהושגו מחטיבה חלשה, גם אם הוא לא כותב את המילה "כוכבית". אל תצמד לסמנטיקה, הרי ברור שזה מה שהוא עושה. ואז אתה מדבר איתי על תפקוד בגמרים כאילו יש בכלל קשר לעניין. אז זהו, שאין.
גור, בחייאת, פתאום עברנו לדבר על אחוזים בגמרים. אז למה כתבת "יש בעיה אחת וזה תמיד תהיה הבעיה שלי עם ההישגים של לברון בקריירה – המזרח."
אם מישהו מסלף את דבריו עצמו זה רק אתם. אני מאד עקבי בטענות שלי בכל הדיון הזה.
מתן האחוזים בגמר מראים קשר ישיר ליכולת של המזרח.
אליפות קונפרנס לא שווה כלום בלי ניצחון בגמר! וזה תקף על כל אחד. אבל אתה העלאת את מג׳יק וקטרים בלי קשר, למה בלי קשר? כי הם ניצחו 5 ו-6 אליפויות בהתאמה. לעומת לברון שניצח 2.
לכן חולשת קונפרנס במקרה שלהם לא רלוונטי!
איך לא רלוונטי?
הסלטיקס שיחקו בקונפרנס קשה יותר, ולכן העפילו ל-5 פיינלס מתוכם זכו ב-3.
ברור שאם אתה זוקף את חולשת המזרח לחובתו של לברון, אז מתבקש לזקוף את חולשת המערב בשנות ה-80' לחובת הלייקרס.
(ושוב, למען הסר ספק – אצלי אין כוכבית, לא ללברון, ולא ללייקרס)
גיא ומתן אתם לא מרפים מהילד
לראות עיניו למג׳יק וקארים אחוז טוב יותר בגמר
כלומר למרות שהגיעו מקונפרנס חלש יותר ( חלש יותר ללא ספק )
הם הצליחו איפה שלברון נכשל וזה להביא טבעות
בגיל 20 קארים נשאר באל איי ומג׳יק לבדו ניצח את פילדלפיה והביא אליפות לאל איי , איזה זה ואיפה לברון
עוד לא קראת תגובה/פוסט שלי שמשווה בין לברון למג'יק.
את מג'יק אני משווה לבירד, לקארים, לג'ורדן.
הנקודה שלי היא שהצמדת כוכבית לקונפרנס חלש שבו משחק לברון צריכה להיות תקפה גם ללייקרס של שנות ה-80'.
ובנוגע לאחוזים,
כשלברון שיחק עם HOF לצידו, המאזן שלו בפיינלס הוא 2 מ-4
1. אני לא שמתי השוואה ביניהם. למה ? כי אני לא אוהב לדבר על שחקנים שלא ראיתי.
2. כמו שמידן אמר – לשניהם היו דרך לגמר קלה, ההבדל הוא שגם בגמר הם ניצחו יריבות קשות. לברון לא. דעתי היא שהגעה לגמר במקרה שלהם זה לא הישג מדהים ולכן סופרים אליפויות.
לא מרפים מהילד כי הוא כותב כמו מבוגר, והרוויח את הכבוד הראוי.
הטרולים הם מי שאני מעדיף שלא להגיב לשטויותיהם.
סן אנטוניו ב-2013 זו לא יריבה קשה???
דנקן, פרקר, ג'ינובילי, לאנרד.
זו בדיוק אותה קבוצה שרוב גדול באתר הגדיר כאחת הגדולות רק שנה אחר כך.
רק להזכיר שמיאמי ב-2012 עברו את אותה בוסטון שקובי והלייקרס עברו (ב-2 המקרים בסדרות של 7 משחקים)
אז האליפות של הלייקרס שווה פחות?
הם ניצחו יותר יריבות קשות*
ניצחו 5 יריבות קשות
לברון 2
זה הייתה כוונתי
הדרך של הקאבס לגמר המזרח הייתה קשה משל גולדן סטייט לגמר המערב.
אני ממש אשמח לנימוק משכנע למה לא, בגל שאת כל הסטטיסטיקות של למה כן, כבר כתבתי בפוסטים קודמים.
ובכלל, הטיעון שלך (שאני ממש לא מסכים איתו) למעשה עלולה להשים כוכבית ענקית על גולדן סטייט והאליפות שהיא לקחה בגלל שאוקלהומה היא קבוצת הצמרת הבריאה הראשונה שהיא פוגשת בשנתיים האחרונות.
למה אין דיון על הלייקרס של שנות ה-80'? הרי הם שיחקו בקונפרנס החלש יותר (ובהפרש)
כי הלייקרס ניצחו !!!!
כשלברון משחק ליד HOF כמו שעשה מג'יק, יש לו 2 אליפויות מ-4 ניסיונות.
גיא לא מתווכח ואפילו אלך איתך עוד קצת ואגיד שהדרך של לברון בפלייאוף היא אחת הקשות ששחקן כלשהו נאלץ לעבור בשנים האחרונות. עכשיו מכיוון שאני יוגדר שכלול הבנה ומונע משנאה בלבד ולא מצליח לראות את גדולתו של המלך. אני רק שאלה כמה שחקנים מהמזרח נבחרו עכשיו ב3 חמישיות העונה?
אתה מתכוון לחמישייה שדאנדרה הוא הסנטר שלה???
יותר לעניין – 12 מ-20 השחקנים עם ה-PER הגבוה בליגה (מינימום 25 דקות משחק) משחקים במערב.
אני לא אוהב את לברון האיש, עניין בלאט היה המלח על הפצעים, אבל לבוא ולטעון כנגדו על ההופעות בסדרת גמר – "2 מ-6" – זה פשוט לא לעניין.
זאת אומרת, מי בכלל היה מגיע לסדרת גמר עם השחקנים שלידו? הקאבלירס של 2007 עם אילגאוסקס, פבלוביץ', גודן ויוז – והלכתי לבדוק מי אלה היו כי איש לא זוכר, ובצדק. או הקאבס מהעונה שעברה – ולהוציא 2 נצחונות על קבוצת הפלא של גולדן סטייט, בלי ארווינג, בלי קווין לאב, בלי צ'נינג פריי, בלי ריצ'רד ג'פרסון, עם הדינגו האוסטרלי ובלי ספסל בכלל?
אולי היה לו עדיף לא להגיע בכלל לסדרות גמר האלה.
אין שום ספק – האיש שולט בליגה שנים, השחקן הכי דומיננטי, שיעשה את ההבדל הכי גדול בכל קבוצה שהוא יגיע אליה – ואת הנזק הכי גדול אם ייגרע מהקבוצה שלו. הרבה יותר מקארי או כל שחקן אחר, אין בכלל תחרות כאן.
לברון השחקן היחיד בהיסטוריה שהעפלה לגמר עומדת לחובתו. יש אנשים שחושבים שמאזן גמרים של 2 מ-3 טוב מ-2 מ-6. כלומר, מי שהודח קודם לכן הוא ווינר יותר או מתפקד טוב יותר בזמן הכסף. המקום היחיד אי פעם בו מקום 5 טוב יותר ממדליית הכסף.
כי מה לעשות כמו שמנחם אמר הוא שייך להר ראשומר. ושאתה מתחרה בגבהים האלה ולא בגבהים של שחקן כדורסל רגיל אז אכן מאזן שלילי כזה פועל לחובתך
יניב, אני לחלוטין מבין את הטיעון ש-2 אליפויות פועל לרעתו. אני לא מבין למה זה משנה מתוך כמה גמרים. יותר רלוונטי מתוך כמה עונות כשחקן טופ בליגה. עדיף גמר מאשר סיבוב שני.
זה משנה כי קודם כל איך שלא תהפוך את זה זה מראה שלא הייתה לו תחרות מספיק טובה בקונפרס דבר שני ומה לעשות הולכים לפי הסטנדרט שמייקל קבע וזה ה6/6. ודבר שלישי שדרך אגב סתם חשבתי עליו השבוע זה שלדעתי אם לברון היה במערב כל השנים האלו אז הוא לא היה מעפיל 7 פעמים לגמר הליגה אבל היו לו יותר אליפויות
להגנתו של לברון (מי כתב את זה? זה לא נשמע כמוני), הסטנדרט של מייקל הוא לא סטנדרט אנושי במיוחד.
+100 ליניב.
היו לו פחות מ7 גמרים וכנראה אותם כמות אליפויות.
מסכים יניב. אם למשל היה עובר ל-OKC או ספרס (כן היה זוכה להרמת גבה) או אחת מקבוצות LA, היה מגיע לפחות גמרים וזוכה ביותר אליפויות.
עם זאת, אם היה עובר לספרס, יש מצב שהיה עם אותה כמות גמרים והרבה יותר אליפויות.
אבל כל אלה באמת ספקולציות שלעולם לא נדע את התשובה אליהן.
אני גם לא מבין מאיפה הזלזול הזה של ההפסד ב-4 גמרים ולקיחת "רק 2 אליפויות.
האם יש עוד שחקן ששולט באזור שלו בצורה אבסולוטית. נכון אולי שהמזרח חלש מהמערב, אבל עדיין האם יש מישהו ששולט באזור בכזו צורה ומגיע לגמר שנה אחר שנה, במשך שש נים ואולי אפילו ב-2-3 שנים הבאות.
אולי לברון מעורר הרבה אנטגואיזים אבל הבנאדם שחקן כדורסל עליון עם נתונים פסיכיים. ה"בעיה שלו"… רמת ציפיות בלתי פרופורציונלית מאז שהגיע לליגה שלדעתי אף שחן לא התמודד איתה בעבר.
די כבר לעוות את המציאות. המציאות מדברת על כך שחבורת הנגרים ששיחקה בקליבלנד הייתה במשך השנים האילו הקבוצה הטובה או לפחות השניה הטובה בליגה אם מאזניים מצויינים. עכשיו אם אתם חושבים שלברון לבד במשך השנים האילו לבד לבד הצליח לשלוט בלעגה אז שיבושם לכם. וכן קיד צנדלר וטרי לא היו ממש האולסטארים שהיו קודם. והם אפילו היו פחות טובים מקליבלנד של אז. ההבדל שב דאלאס הסופרסטאר ידע להתעלות ולהביא אליפות ובקליבלנד לא
יניב, בחייאת…
תסתכל בתמונה הבאה. תגיד לי אם אתה עדיין מעלה את הטיעון הזה:
http://i.imgur.com/7AiK7aI.png
כמו כן, לא ברור לי מה זה טייסון צ'נדלר לא היה האול סטאר שהיה לפני זה…
עם 10.1 נקודות למשחק, 9.4 ריב' למשחק, שנה אח"כ (!) שחקן ההגנה של השנה ושנתיים אחר כך חמישיית ההגנה של השנה…
נתוני קריירה אגב, 8.7 נקודות ו9.3 ריבאונדים, כשבאף שנה הוא לא עובר את ה-11.3 נקודות וה12.4 ריב' וגם אלו לא באותה שנה)…
דאלאס כמובן הייתה מול מיאמי באותה שנה, קליבלנד באותה שנה השיגה 19 נצחונות (מופיע בתמונה למעלה), לא נראה לי שדאלאס הייתה פחות טובה ממנה =)
לא באמת ראיתי את הפלייאוף של קליבלנד השנה (רק קצת מהפתיחה נגד דטרויט), אז אין לי מה להגיב לגבי יכולתו הנוכחית של לברון. אני כן יכול להעיר על דברים יותר כלליים, למרות שאני משתדל מאוד להפסיק לדבר על לברון.
אז באופן כללי, איך שאני רואה את הדברים, לברון צריך שהדברים יהיו רשומים על שמו. לדעתי, באופן כללי בקריירה שלו, לברון נהג לשחק עם שחקני דרג ב' ו-ג' (ומקרה אחד של א'), גרם להם להראות כמו שחקני דרג ד', ואז לקבוצה כמו דרג ב'. ההבדל הגדול בין לברון לקרי, זה אם היו מחליפים בין לברון לקרי נניח, אני חושב ששחקני קליבלנד היו משתפרים אחד אחד וכולם היו מוצאים את מקומם בקלילות, לעומת שחקני גולדן שהיו קודם כל מפורקים, ורק אז לברון היה מחפש איך להשתמש בהם בצורה שלא פוגעת במשחק שלו, אבל כן מרדדת אותם לתפקיד מינימלי.
אם אכן יש לברון חדש בפלייאוף הזה, זה (שוב, לדעתי) רק בגלל שבפעם הראשונה, מאז הפעם האחרונה בקליבלנד, שהכל רשום על שמו. כל הצלחה של המועדון והשחקנים הוא חתם עליה, לפעמים בכוח ובניגוד להגיון. וגם אם במקומות נקודתיים אין לו קשר אליהם, הוא עדיין דאג שיחשבו שהוא חתם עליהם. אבל ברגע שמשהו ישתבש? בפלייאוף הזה עדיין לא קרה שום דבר לא צפוי. אני צופה שבמקרה כזה לברון יחזור לנסות להוכיח את גדולתו, יחזור להקטין את האחרים ולנסות לגנוב הצלחות של אחרים אם יהיו (משחק אחרון בגמר שנה שעברה, ג'ייאר קולע כמה שלשות ברציפות וכמעט מחזיר את הקבוצה למשחק, בדיוק כשלברון מחליט שהגיע הזמן לייבש אותו ולנסות לקלוע שלשות לבד. גולדן בורחת ומנצחת בקלילות).
ג'יי אר היה חושך בסדרת גמר שנה שעברה. לברון כמו לברון ניסה להכניס את החברים לסדרה משחק אחר משחק, אבל כשזה נכשל שוב ושוב הוא לקח יותר ויותר על עצמו. השלשות של ג'יי אר באו על סף הגארבג' כשגם אחריהן היה צריך נס להוציא ניצחון.
זה ביחס לנקודה האחרונה, הקשר לכל השאר אני לחלוטין לא מסכים.
LJOS, לברון לא מעוניין בשום דבר על שמו. כל מה שהוא רוצה זה אליפות, אפילו שגיבוריה יהיו קיירי ולאב! הוא בשמחה ייתן להם את ה-MVP של האליפות העונה.
פעם אחרונה שהייתה סכנה כזו, זה נגמר באליפות השיעולים של הגרמני.
אולי זה השתנה. כמו שאמרתי, נמנעתי מקליבלנד בפלייאוף הנוכחי. מה שכן, אני טוען שאי אפשר לדעת את זה עד שהוא לא יעמוד במבחן החשוב ביותר – קליבלנד תצליח להתגבר על מאבקים בקושי, והוא לא יהיה השחקן שיהיה רשום על הניצחון. אבל עד אז.
לברון הטוב ביותר בפלייאוף עד כה
מעניין מה ואיך הוא יגיע לגמר
אם OKC בגמר הביתיות של קליבלנד וזה אלמנט סופר חשוב שיקרב את לברון לטבעת שלישית
אם לברון יפסיד בגמר אני לא מקנא בו
כל ההשוואות למג׳יק והלייקרס לא הוגנות כי מג'יק והלייקרס ניצחו קבוצות מהגדולות בהיסטוריה בעוד לברון הפסיד לפחות 2 סדרות שהיה פיבוריט ( 11 ו 14 )
מי שחושב שלברון היה ב 6 גמרים רצופים אם היה משחק במערב שיבושם לו אני בטוח שלא
השנאה העיוורת שלך משפיעה על שיפוט דעתכם, לברון לקח 2 מהקבוצות החלשות בהיסטוריה לגמר לבדו (והיה רחוק עונה שעברה 2 משחקים מלהביס קבוצה היסטרית),
תדבר בשם עצמך כשאתה אומר שנאה עיוורת ואודה לך אם לא תטיף לי על שיפוט דעתי
התגובה שלי פרגנה ללברון ב 100 אחוז והייתה אוביקטיביות לחלוטין
בדיוק כך!
לברון יהיה נהדר בגמר. TRUST ME!
עם כל השנאה שלי ללברון הוא מהגדולים ביותר שידע המשחק, עם כמה מתצוגות הקלאץ' הגדולות ביותר (ה-48 נגד דטרויט ב-2007, ה-45 נגד בוסטון בחוץ במשחק 6 ב-2012 שעם כל הלחץ שהיה עליו לפני המשחק זה פשוט היה לא אנושי). ב-2007 הוא הוביל קבוצה של פחים עד לגמר, שנה שעברה הוא לקח קבוצה חצי מפורקת והצליח למתוח את גולדן סטייט עד למשחק 6. הפעם היחידה שאני יכול להגיד שהוא חטף צ'וקינג הייתה בגמר נגד דאלאס ששם מיאמי באמת היו עדיפים והיו צריכים לקחת.
השנה זאת שנת המבחן שלו- הוא קיבל את כל מה שרצה, החל מכוכבים צעירים לידו, מאמן שמתאים לו, שחקני משנה לטעמו, והכי חשוב שכולם בריאים. ניצחון עם התעלות שלו בסדרת הגמר- והטיעונים נגדו יתחילו להיגמר. הפסד- זאת תהיה מכה שממנה לדעתי הוא לא יתאושש.
כל מי שכותב שלברון מוריד את הרמה של השחקנים שלידו, שישאל את עצמו – כמה ניצחונות פלייאוף היו לקיירי, לאב, ג'יי אר ופריי לפני ששיחקו עם לברון?
ג'יי אר – 20, פריי – 10, קיירי, לאב – 0
בשנתיים לצד לברון הם כבר צברו 26 ניצחונות בפלייאוף.
זה לא סותר.
הוא מוריד את הרמה להם כדי שיהיה להם יותר קל להתעלות על עצמם.
בלי לבדוק, אני מאתגר אותך להשיב – בשורות מי השיג פריי את 10 נצחונות הפלייאוף הקודמים שלו, ועד כמה הוא תרם.
אתגר מס' 2: מה היה הכינוי ההופסי הרשמי שדובי האחד והיחיד המציא לג'יי אר?
אתגר 3: ג'פרסון, שהשנה מוכיח את עצמו כתורם משמעותי מהספסל, שיחק כמחליף בשורות קונטנדרית נוספת.
מי הקונטנדרית, בשורות מי תרם יותר?
הפותרים נכונה זוכים בהבנה שהטענה שלברון "מקטין" את השחקנים שלצידו הוא רחוק מלהיות מבוססת.
(וזה כי אני נחמד. אם לא הייתי אחרי 2 המבורגרים מדיום רייר, 500 גרם כל אחד, וליטר וחצי בירה טובה, אז סביר להניח שהייתי משתמש בשפה בוטה יותר…)
מה אתה רציני.. ? זה היה בצחוק.
אתה חושב יותר טוב על בטן ריקה ?
צודק, זה לא אני, זה ליטר וחצי בירה…
(קלטתי רק את ה-"זה לא סותר")
היי, ממך לא הייתי מצפה לזלזול כזה. פריי היה חוליה חשובה מאד בריצת הפלייאוף ההיא.
ממש לא מזלזל בפריי של הסאנס.
אבל בפלייאוף של הסאנס הוא קלע 36.4% מהשדה. השנה הוא לא יאומן עם 62.1% מהשדה!, 57.8% מהשלוש!!, 81.8% אפקטיבי!!!
ואני חושב שלעובדה שלברון מצטיין בלאתר, ובלהצליח למסור, לכל מי שחופשי על קו ה-3 – יש חלק לא קטן בהצלחה.
(עדיין. נתונים פסיכיים! )
ובנימה אחרת. איך שאני מתגעגע לנאש!
(ולימים בהם הסאנס רלוונטיים…)
לא אמרתי לכם שהבן השחור הוא המטורלל מס' 1 במדינת ישראל?
אבל הוא מוסיף צחוקים לאתר, אז בכך הוא בלתי ניתן להחלפה!
1+++
מצחיק שאת כל הניצחונות שלו בפלייאוף ג'יי אר עשה עם כרמלו, אושיית פלייאוף מוכחת
תחשוב על זה – באחת התגובות היום, היה מי שכתב שקליבלנד הם "ביג 4", כאשר ג'יי אר הוא הסופרסטאר הרביעי.
נכון שאתה מרגיש תחושה עזה של החמצה?
ומי נעלב יותר מהקביעה – האריסון או רינגו סטאר???
האריסון בארנס
ג'יי אר, שומפרט, מוזגוב ופריי, כולם אקס ניקרבוקרס… התכוונתי לכתוב שאנחנו חממה לשחקנים, ואז נזכרתי בערימות החרא הענקיות שבתוכן צומחות פטריות משובחות…
אגב זה, ידעת שבערד מגדלים פטריות מצוינות?
אם יש להם פורצ'יני טריות, יש מצב שאני מגיע לערד לביקור…
אל תגזים, שמפיניון ופורטבלו. אבל הכי טריות שטעמת בחיים. יש להן פס ורדרד באמצע וכשאתה נותן ביס זה נשמע כאילו אתה אוכל תפוח מרוב שהן קשות.
אם כבר להגיע לערד במיוחד אז בשביל כפרוצ'קה, הפיצריה שלנו, או בשביל ביצים טריות מהתרנגולות שלי
איך מגדלים, באיזשהו האנגר מקורר? הייתי בצרפת במנהרות אינסופיות שם מגדלים פטריות בטמפרטורה קבועה, היה מאלף. אולי בערד ישנן מנהרות כאלה עד לים המלח?
אין לי מושג… מכיר רק את הישישה החביבה שמוכרת לי חצי קילו מכל סוג ומחליפה איתי רכילות עדכנית על העיר.
הייתי שולח אליה את מפקדיו המוכשרים של חיל המודיעין כדי להשתלם באיסוף מידע.
היי. דובי מזכיר את כרמלו. כמעט שכחתי על קיומו!
בצדק שכחת. הבנאדם לא רלוונטי לרמות האלה.
כמה נצחונות פלייאוף היו לאנדרו בוגוט לפני קרי, או מהצד השני לריי אלן וקווין גארנט לפני החיבור?
אלן 18, גארנט 17 (כאשר 10 מהם היו באותה עונה), בוגוט 1.
בשנה הראשונה של אלן, גארנט ופירס הם עשו ביחד 16 נצחונות. בוגוט הגדיל מאוד את מספר הנצחונות שלו מאז המעבר.
אני בחיים לא טענתי שקרי הופך את השחקנים שלידו לפחות טובים.
לא אחת כתבתי השנה שקרי שחקן אדיר, שנתן עונה אדירה, ושגולדן סטייט קבוצה היסטורית.
אבל כמו שאמר ג'ורדן, בסופו של דבר סופרים אליפויות
לא חשבתי שאמרת. לא לגמרי הבנתי מה ניסית להגיד עם מספר הנצחונות בפלייאוף אז נתתי דוגמאות לשיפור הנצחונות אצל שחקנים שהם לחלוטין כוכבים, ואחד שהוא לגמרי לא (למרות שהוא נבחר הכי גבוה מביניהם. איזה פטריות מעשנים שם במילווקי?).
נגיד את זה ככה – אני חושב שלברון מרדד את השחקנים לצידו ככה שהם יוכלו להוציא את המיטב שבו (אם זה היכולת שלו למצוא שחקן פנוי על קו השלוש, או לפנות לו דרך לפריצה חזקה לסל). קרי (ונאש לפניו. מצידי אפשר להתעלם מהדיון הזה ופשוט לשבת ולהזכר כמה נאש היה אדיר) מוציא את המיטב מהאחרים שלידו. שתי השיטות לגיטימיות, אני מעדיף אחת מהן.
נאש יש רק אחד.
שני ברשימת השחקנים שאני הכי אוהב אי פעם (אחרי קווין ג'ונסון)
ברור שהנתון של ניצחונות פלייאוף לוקה בחסר, אבל אם התבוננת בתגובות ההמשך תראה שלא חסרים נתונים אובייקטיביים שמלמדים שלא מעט שחקנים פורחים בתקופת משחקם לצד לברון.
(וכל השוואה לנאש מיותרת. לא בר השוואה בכלל)
אישית, אני מסכים עם הניתוח של מתן. עד השנה, שחקנים מהשורה הראשונה הורידו את תפוקתם לצד לברון. שחקניםן בינוניים – השתפרו.
לכן, הפלייאוף השנה הוא מבחן אמתי – אם ההצלחה של הקאבס השנה בפלייאוף, תימשך במתכונתה הנוכחית עד לאליפות, זה יראה שלברון "הבשיל".
אצלי נאש ראשון.
(קווין ג'ונסון היה איזוטרי מדי לגילי הצעיר בתקופתו)
נראה לי שהניתוח של מתן מתאים דווקא למה שכתבתי. אולי אני סתם עוטף תיאוריות מנוגדות בכוח, כמו האבולוציה והבריאה. אבל אולי התיאוריות באמת משתלבות, כמו שוקולד וחמאת בוטנים, או יונים וצ'יפס שמישהו השאיר זרוק על ספסל.
אני לא אתווכח עם מי שאצלו נאש ראשון. זה מובן לחלוטין.
(אובייקטיבית – נאש כנראה שחקן טוב מ-KJ. רק שאהדה זה הדבר הכי סובייקטיבי שיש)
אצלי, כמו שניתן לראות בתמונת הפרופיל, נאש ראשון ואחריו ג'ינובלי.
בדיוק כך!
היתרון של לברון השנה שהוא לא צריך לקחת על עצמו יותר מדי ולהתיש את עצמו. לאב וארווינג למדו לשחק איתו ולצידו והם כמובן מושכים אש ומורידים מהנטל של לברון. וככה לברון יכול להתרכז יותר ולשמור כוחות למתי שהוא מחליט שהגיע הרגע לקחת על עצמו ואז הוא שוב בלתי עציר, וההבדל שיש לו כוח ויש לו את האופציות של לאב וארווינג (וגם ג'יי אר סמית שקם לתחייה) בכושר טוב.
סמיילי, בינגו!
לברון עשה את זה במיאמי בקבוצה עם וויד, בוש ולהקה שלמה סביבו אותו דבר בקאבס…ועם תקציב שגבוה בהרבה משאר הקבוצות…בוא נרגע לגביי גדולתו.
מג'יק שיחק עם 2 HOF,
בירד שיחק עם 2 HOF,
ג'ורדן שיחק עם 2 HOF.
זה אומר שיש בעיה אם הגדולה של מישהו מהם?
ג'ורדן שיחק עם שני HOF? מי השני, רודמן?
ועוד: לברון בחר לשחק עם שחקן טופ 5 בליגה באותו זמן, דוויין וייד. מקהייל ופאריש לא היו טופ 5 בליגה בזמנם. קארים היה אלטהזאכען ב-80 ואני לא בטוח שוורת'י היה טופ 5 בליגה בזמנו.
סליחה, אבל אתה טועה.
ב-3 מ-5 אליפויות של הלייקרס קארים היה שחקן מרכזי
(ב-2 השחקן הכי מרכזי)
פלייאוף 1980: 31.9 נק', 12.1 רב', 3.1 אס', 3.9 חס'.
פלייאוף 1982: 20.4 נק', 8.5 רב', 3.6 אס', 3.2 חס'.
פלייאוף 1985: 21.9 נק', 8.1 רב', 4 אס', 1.9 חס', MVP פיינלס.
בין השנים 80' ל-85', בכל שנה למעט 84' לקארים היה PER בטופ 5 של הליגה.
ואם דנים בכשרון, אז הסלטיקס של שנות ה-80 היא אחת הקבוצות המלאות כישרון ביותר שראתה הליגה.
השחקן ה-4 בחשיבותו בקבוצה היה הפיינלס MVP של 79' (דניס ג'ונסון)
ולגבי שאלתך, רודמן ופיפן HOF.
טוב שיש את גיא שיודע לגבות בנתונים מה שלכל בר דעת ברור א ל לא תמיד קל להסביר
מג'יק שיחק עם 3 HOF, גם וורת'י
ומג'יק לא עשה זאת עם קרים, וורת'י, ועוד כמה, וקובי לא עשה זאת עם שאקיל, ומייקל לא עשה זאת עם פיפין, רודמן, ועוד???
רק אייזיה תומאס , ואחריו צ'אונסי ביליאפס, עשו זאת לא סופרסטארים לצידם
אוקי, אבל לברון עדיין דוש
אם זה אני לא מתווכח!!
גיא, "עם" ולא "אם"!
(מה זה דוש?)
צודק. 'עם' ולא 'אם'.
(אחת לכל 20 תגובות, בממוצע, הדיסגרפיה מרימה את ראשה המכוער…)
ו-'דוש', זה קיצור ל-Douchebag
https://en.wikipedia.org/wiki/Douche
מסכים עם מנחם. מאוד מרשים בפלייאוף הזה.
לברון גיימס הוא השחקן הטוב במזרח ומספר 2 בעולם אחרי קרי שעבר אותו עם העונה המטורפת שלו השנה אבל עד שלא יביא אליפות לקליבלנד הוא לא יחשוב בטופ 5 הגדולים באמת. אליפות בקליבלנד שווה 6 אליפיות בשיקגו.
לברון עד העונה הזו היה הכי טוב בעולם אין ספק 6 גמרים רצופים, אבל בואו ניכנס שניה פנימה יותר,לברון משחק במזרח המזרח הכולכך חלש, הכולכך אנמי,
בשביל להצליח לקחת אליפות לברון היה צריך לשבור לבבות ולעבור למיאמי להתאחד עם בוש וויד.
"אני לא רציתי לשחק עם לארי בירד או מג'יק אני רציתי לנצח אותם" מייקל גור'דן.